#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. א האם מותר לחפות את הקציעות בקש ולעבות. ומה הביאור בזה?	ת&quot;ק מתיר רק לחפות ור&quot;י אומר &lt;אף&gt; מעבים.</p><p dir='rtl'>נחלקו רבי חייא בר אבא ורבי אסי ושניהם בשם חזקיה ורבי יוחנן חד אמר מחפין אקלושי מעבין אסמוכי וחד אמר מחפין בין אקלושי בין אסמוכי מעבין עושה אותו כמין כרי ותניא נמי הכי. (ע' בירושלמי שר' יהודה מחמיר כמו שמצאנו בכל מקום שר' יהודה מחמיר בדבר האבד, ולכן מפ' שת&quot;ק התיר לתלוש ולחפות ור' יהודה התיר רק אם תלוש, והביאו הריטב&quot;א ונראה דס&quot;ל דלא פליגי על הבבלי)	מועד קטן יד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. א למה אין מגלחים (ומכבסים) במועד? והיכן מצאנו דוגמא לזה?	כדי שלא יכנסו לרגל כשהם מנוולים. כמו שמצאנו שאין אנשי משמר ומעמד מגלחים ומכבסים.	מועד קטן יד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. ב אבדה לו אבדה קודם הרגל האם מותר לגלח ברגל? ומה הדין אם הוא אומן (לרבים)?	בעי ר' זירא אבדה לו אבדה האם מותר לגלח, ופסק אביי&nbsp;&nbsp;שאסור שלא יאמרו כל הסריקין אסורים וסריקי ביתוס מותרים. </p><p dir='rtl'>אומן, שידוע לכולם כשאבדה לו אבדה, לרב אשי בעי ר' זירא ולא נפשט.	מועד קטן יד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. ב כיצד מוכרים כסות וכלים, כיצד הציידים דששות וגרסים עושים מלאכתם במועד?</p><p dir='rtl'> כיצד מותר למכור פירות ותבלין במועד?	המוכרים כסות וכלים וכן האומנים הנ&quot;ל עושים בצנעה לצורך המועד. ר' יוסי אומר (האומנים) החמירו על עצמם שאין עושין כלל.</p><p dir='rtl'>מוכרי פירות (דהינו דבר שנשאר גם לאחר המועד) בחנות, אם פתוחה לסתיו פותח ונועל כדרכו, ואם פתחוה לרה&quot;ר פותח אחת ונועל אחת, אבל בערב יו&quot;ט אחרון מותר למכור פירות בפרהסיא משום כבוד יו&quot;ט. מוכרי תבלין (וכד' דברים שאינן מתקימים לאחר המועד)&nbsp;&nbsp;מוכרים כדרכם.	מועד קטן יד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. ג לאלו אנשים שבאו ממדינת הים מותר לגלח?	היוצא לפרנסה ודאי מותר שיצא ברשות. אם יצא לשוט ודאי שאסור שיצא שלא ברשות. יצא להרווחה לר' יהודה אסור לגלח, דומיא דלשוט. ולחכמים מותר כמו שהלך למזונות.	מועד קטן יד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. ג מה זה חילקא טרגיס וטיסני?	אביי פ' חילקא חיטה מחולקת לשנים, טרגיס לשלושה, טיסני לארבעה. רב דימי אמר שחילקא הינו כונתא (כוסמת קלופה) ונקראת כך על שם דשקל חלקיהו, וקשה עליו למה הנודר מהדגן מותר בחילקא למה יצא משם דגן.	מועד קטן יד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. ד האם קטן שנולד במועד וקודם למועד מותר לגלח במועד?	לל&quot;ק שמואל התיר בקטן שנולד במועד אבל נולד קודם למועד אסור. אמימר ואיתימא רב שישא בריה דרב אידי מתני ששמואל התיר לגלח קטן אף אם נולד קודם למועד.	מועד קטן יד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד: א אבל מנודה ומצורע האם נוהגים אבלותן ברגל ומנין?</p>	"<p dir='rtl'>אבל אינו נוהג ברגל שעשה דרבים מבטל עשה דיחיד.</p><p dir='rtl'>מנודה לא נפשט. </p><p dir='rtl'>מצורע נוהג מדכתיב בכה""ג ""והצרוע"" לרבות כה""ג והוא כברגל כל השנה שהרי מקריב אונן.</p>"	מועד קטן יד:		
